#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צב. מצא כריכות דוקא ברשות היחיד חייב להכריז. מצא עיגולי דבילה אפילו ברה""י הרי אלו שלו. באיזה אופן מדובר ומדוע הדין כן: 1) למ""ד סימן העשוי לידרס הוי סימן ומקום הוי סימן 2) למ""ד סימן העשוי לידרס לא הוי סימן ומקום לא הוי סימן? "	"כתבו התוס' (ד""ה אלו):1) כריכות מיירי שאין בהם סימן ומיירי שמצא בדרך הינוח ולכן ברה""י חייב להכריז משום מקום. אבל ברה""ר מקום אינו סימן משום דמנשתפי. עיגולי דבילה אין בהם סימן ומיירי שמצא בדרך נפילה ולכן לא הוי מקום סימן.2) כריכות מיירי שיש בהם סימן ולכן ברה""י חייב להכריז. אבל ברה""ר הסימן נדרס. עיגולי דבילה אין בהם סימן ולכן אף ברה""י הם שלו. וכל המשנה מיירי בין בדרך נפילה ובין בדרך הינוח דס""ל שמקום לא הוי סימן."	"ב""מ תוס' כא."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צג. מדוע מצא כריכות ברה""ר בדרך הינוח הרי אלו שלו והרי ספק הינוח לא יטול וכ""ש ודאי הינוח? "	"תירצו התוס' (שם) דה""מ כשמצא במקום מוצנע ומשתמר <sup>סא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סא.  והרא""ש  (סי' א)  תירץ שהבעלים הינוח לא יטול וכ""ש דודאי הינוח מתייאשים כיון שאין בהם סימן. וגם ושקלי להו. [ובתפארת שמואל כתב לאו כו""ע ידעי [ע""פ הפ""ח] דספק שהרא""ש מודה לתוס'].</span>"	"ב""מ תוס' כא."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צד. מה הם צידי הספק בחצי קב בשתי אמות, ומדוע לא נאמר שקב בארבע אמות הוי נמי חצי קב בשתי אמות? 	"האם קב בד""א מפקיר משום שטרחת איסופו מרובה וא""כ חציקב בשתי אמות שאין טירחתו מרובה אינו מפקיר. או שקב בד""א מפקיר משום שאין בו חשיבות וכ""ש חצי קב בשתי אמות שיפקיר. כתבו התוס' (ד""ה חצי) שאין קב בד""א כחצי קב בשתי אמות שבחצי קב יש צד שילקוט כיון שאין לו טורח לגמור, אבל קב בארבע אמות יש לו טורח ללקוט הכל ואין מלקט כלל. עוד פירשו שקב בארבע אמות מרובעים הוי חצי קב בשתי אמות רוחב וארבע אמות אורך, והכא בעי חצי קב בב' אמות על ב' אמות."	"ב""מ כא. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צה. באיזה אופן ומדוע 1) לכו""ע לא הוה יאוש 2) לכו""ע הוה שלו 3) מחלוקת אביי ורבא? "	"1) בדבר שיש בו סימן. דבאיסורא אתא לידיה. וכתבו התוס' דאע""ג ששמענו בסוף שמתייאש אקראי בעלמא הוא, ומתחילה לא היה עומד ליאש.2) בזוטו של ים ובשלוליתו של נהר אפילו שיש בדבר סימן. דרחמנא שרייה כדיילפינן מקרא.3) בדבר שאין בו סימן. ונחלקו אם יאוש שלא מדעת הוי יאוש."	"ב""מ כא:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צו. תאנה הנוטה לדרך ומצא תאנים תחתיה מותרות משום גזל, בזיתים וחרובים אסור, מאי שנא תאנים מזיתים? 	"לאביי תאנה מותרת כיון שרגילות היא שנושרת מתייאש מעיקרא לפי שסבור שהמוצא יקחנה כי הוא לא ידע שנפלה מן האילן אלא סובר הוא שמעוברי דרכים נפלה. ובזיתים אסור שלא רגילים שנושרים, ומה שיתייאש בסוף הוה יאוש שלא מדעת.לרבא, לרש""י בזיתים חזותם מוכיח עליהם דהיינו שדומה לפרי שבאילן ולכן לא יקחום משא""כ תאנה נמאסת ומפקירה. לתוס' בגי' א' זיתו מוכיח עליו שהבעלים סבורים שאף פעם לא יקחו מפרי שתחת האילן חוץ מתאנה לפי שלא יתלו בעוברי דרכים, אבל תאנה שנמאסת הבעה""ב מפקיר, לגי' ב' חזותו של הזית מוכיח עליו שזה דומה לפירות שבעץ ולכן סוברים הבעלים שלא יתלו בעוברי דרכים משא""כ תאנה נמסת ואינה דומה או נמאסת ולכן לא דומה ושוב יתלו בעוברי דרכים ומתייאש <sup>סב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סב.  כתב הרשב""א  (ד""ה בזיתים)  שלמסקנא גם אביי יפרש כרבא, שר' אבהו בא ליישב את החילוק האמיתי בין תאנים לזיתים וחרובים, דר' אבהו דמקמי דרבא טובא לא משני לפרוקה אליבא דרבא.</span>"	"ב""מ כא: ותוס'"		
